יום שלישי, דצמבר 07, 2004
מעשנים ביחד
חיפשתי מחסה. להימלט ממטר הטיפות שהתקיפו אותי כך פתאום, מבלי הודעה מוקדמת. הטתי ראשי מעלה ונוכחתי למראה הענן העצום שכיסה את שטח היום. מסביב היה חשוך. פעלתי לפי תחושת הרצון להציל נפשי מן הענן המאיים.
רצתי בגשם. נעליי לא פיספסו אף לא שלולית אחת. ברקים היכו בעורפי. ובעודי מגגשת מחבוא בעלטה, מצאתי עצמי בתחנת האוטובוס המרכזית. איזו הקלה. מצאתי מחסה.
נשמתי לרווחה, אך פתאום פעולת הנשימה נעשתה מסובכת. הרגשתי שדוחפים לי את ארובות בתי הזיקוק לקנה הנשימה. מסביבי שוב ענן. עצום עוד יותר, גם בגודלו. ממנו לא מצאתי דרך להימלט. הוא היה בכל מקום.
